שני גברים גרים בקומה העליונה של בניין ישן. אנו פוגשים אותם עירומים באותה מיטה - האב מנחם את בנו שהקיץ מסיוט. לפני שנים לא רבות, כשהיה האבא חניך באקדמיה לטיס, התאהב והתחתן. יחד הביא הזוג הצעיר, רק בני 20, בן לעולם. אשתו, האושר של חייו, מתה בדמי ימיה, הוא לא נישא שוב וגידל את בנו בעצמו. עכשיו הבן בגר, גם הוא מתכנן קריירה צבאית, אבל מיום ליום הוא נהיה דומה יותר ויותר לאימו. האב לא יכול לחשוב על חיים בלי בנו והבן משיב לו אהבה: עמוקה, טהורה. לפעמים הם נראים כמו אחים, לפעמים אפילו כמו זוג נאהבים. ובאמת, החברה של הבן מקנאה מאוד ביחסים בין שניהם, ומתקשה להיכנס ביניהם.